חיידק הזיבה (Neisseria gonorrhea) הוא חיידק שכיח יחסית העובר במגע מיני.
החיידק עלול לגרום לדלקת הן בנשים והן בגברים, ועשוי גם להימצא בריריות איברי המין, חלל הפה או הרקטום כנשאות ללא תסמינים.
משך הדגירה מזמן ההדבקה עד להתפתחות תסמינים עשוי להיות קצר (יום אחד) עד מספר ימים.
זיבה אצל גברים
חיידק הזיבה עשוי לגרום לדלקת של השופכה (אורתריטיס) שביטוייה הפרשה מהפין (פעמים רבות הפרשה מוגלתית, לפעמים שקופה), צריבה במתן שתן (פעמים רבות צריבה קשה) כאב ואי נוחות. במקרה של הדבקה ביחסים אנאליים החיידק עשוי להימצא ברירית הרקטום ולגרום שם לדלקת (פרוקטיטיס) שביטוייה הפרשה מפי הטבעת, כאב ביציאה, צורך תכוף ללכת להתרוקן, אי נוחות וגרד.
זיבה אצל נשים
החיידק עלול לגרום לדלקת של הנרתיק וצוואר הרחם ודלקת של השופכה המתבטאות בהפרשה מהנרתיק, צריבה במתן שתן, כאב ביחסי מין ודימום לאחר מגע מיני.
הסיכון העיקרי מחיידק הזיבה הוא סיבוכים אפשריים.
סיבוכים של זיבה בגברים ובנשים
הן בנשים והן בגברים עלול החיידק להתפשט לדם ולגרום למחלה מפושטת שיכולה להיות קשה. מביטוייה חום גבוה, פריחה, דלקת במפרקים ועוד.
בנשים החיידק עלול לעלות מהנרתיק וצוואר הרחם אל הרחם והאגן ולגרום לדלקת של האגן (PID). מקרי דלקת לא מטופלים עלולים לגרום לפגיעה בפוריות בנשים.
אבחון של המצאות זיבה
האבחנה של חיידק הזיבה נעשית באמצעות בדיקת PCR מהאיבר המודלק: בדיקת PCR בשתן (לאבחנת דלקת של השופכה בגברים ובנשים, כמו גם דלקת של הנרתיק וצוואר הרחם בנשים).
בנשים גניקולוג יכול ליטול מטוש מצוואר הרחם לבדיקת PCR.
ניתן לאבחן גם במטוש מהפרשה מקצה הפין.
לשלילת נשאות בלוע או ברקטום יש ליטול מטוש מהלוע או מפי הטבעת ל-PCR.
בנוסף יש חשיבות ליטול גם מטוש לתרבית, כי מדובר בחיידק הנוטה להיות עמיד לאנטיביוטיקה ולכן חשוב לבדוק במעבדה האם החיידק עמיד לאנטיביוטיקה.
זיבה / גונוריאה טיפול
הטיפול בזיבה הוא באנטיביוטיקה בשם Ceftriaxone (Rocephine) – מדובר בתרופה הניתנת בזריקה חד פעמית.
במטופלים שלא יכולים לקבל רוצפין בשל אלרגיה או בשל חיידק עמיד – חשוב להתייעץ עם מומחה למחלות זיהומיות לבחירת טיפול מתאים.
אין צורך לבצע בדיקת ביקורת אחרי טיפול במידה והתסמינים חלפו פרט למצב אחד – נשאות של זיבה בלוע
תוכן עניינים
מומחה למחלות זיהומיות
