הדרך היחידה למניעה מוחלטת של מחלות מין היא לא לקיים יחסי מין.
כמובן שמדובר בדרך מניעה מאוד לא מומלצת, יחסי מין הם חלק חשוב ובריא בחיים.
מאידך, יש מספר דרכים להוריד את הסיכון באנשים שמן הסתם כן מקיימים יחסי מין.
הדרך העיקרית (שלא תמיד פשוטה ליישום) היא צמצום מספר הפרטנרים/יות לסקס.
ככל שיהיו לכם פחות פרטנרים לסקס, תהיה לכם פחות חשיפה, והסיכון שתידבקו במחלות מין יקטן.
ברוח זאת – אנשים הנמצאים בזוגיות יציבה וסגורה (דהיינו מקיימים יחסי מין עם הפרטנר/ית היחיד/ה שלהם, וכך גם הפרטנר/ית שלהם לא מקיים יחסי מין עם פרטנרים/יות אחרים) מוגנים משמעותית מפני הדבקה במחלות מין, בעיקר אם בתחילת הזוגיות הקפידו שני בני הזוג לעבור בדיקת סיקור לזיהומים שכיחים העוברים במחלות מין.
דרך חשובה להקטנת הסיכון להידבק במחלות מין היא שימוש עקבי בקונדום בכל מגע מיני.
קונדום נותן הגנה מצויינת מפני הדבקה ב-HIV, זיבה, כלמידיה, הרפס גניטלי, עגבת ועוד.
מאידך, גם אנשים המשתמשים בקונדום באופן עקבי בכל חדירה עלולים להידבק במחלות מין, מכיוון שרב מחלות המין עוברות גם בסקס אוראלי (ובכלל זה זיבה, כלמידיה, עגבת, הרפס גניטלי, וירוס הפפילומה האנושי HPV ועוד).
יש מספר מחלות מין שניתן להתגונן מפניהן באמצעות חיסון ובכלל זה הפטיטיס B, וירוס הפפילומה האנושי (HPV) והפטיטיס A (הפטיטיס A נחשבת לזיהום העובר במגע מיני בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים).
בדיקות סיקור למחלות מין לפני התחלת קיום יחסי מין במערכת זוגית חדשה, כמו גם אחת לכמה חודשים באנשים שאינם בזוגיות ויש להם פרטנרים מתחלפים יכולה להוביל לגילוי מוקדם של זיהומים אלה, טיפול יעיל ולכן פחות הדבקה.
דרך מניעה אחרונה הנלמדת בשנים האחרונות במספר מחקרים רפואיים היא מתן טיפול אנטיביוטי מונע אחרי מגע מיני באנשים שיש להם זיהומים חוזרים במחלות מין.
על מניעת מחלות מין על ידי נטילת אנטיביוטיקה מונעת תוכלו לקרוא כאן. החסרון העיקרי בשיטת מניעה זו הוא שהיא עלולה להוביל לעמידות החיידקים בגוף לאנטיביוטיקה, ולכן היא מיועדת רק לאנשים שהיו להם מספר גדול של מחלות מין בתקופת זמן קצרה. כדאי לדבר על הנושא עם רופא מומחה בתחום.
מומחה למחלות זיהומיות
