מדובר בנגיף שכיח מאוד, ולמעשה הדבקה בו היא אוניברסלית: מחקרים מראים שכמעט כל אדם נדבק בו לפחות פעם אחת במהלך החיים, כאשר האוכלוסיה היחידה בה לא מצאו הדבקה בוירוס הפפילומה היא נזירות שלא קיימו יחסי מין מעולם.
מדובר בנגיף מדבק במיוחד, והוא עובר ביחסי מין גם במי שמקפידים להשתמש תמיד בקונדום.
הסיבה לכך היא שהוירוס יכול לעבור דרך אזורים שאינם מכוסים על ידי הקונדום (כמו בסיס איבר המין, שק האשכים, האזור סביב פי הטבעת, כמו גם אזור חלל הפה במהלך מין אוראלי).
לנגיף הפפילומה האנושי יש עשרות זנים (מעל 200) ואפשר להידבק שוב ושוב בזנים שונים. למעשה, כל פעם שיש לכם פרטנר/ית חדש/ה אתם עלולים להידבק בזן חדש של הוירוס הזה.
נגיף הפפילומה עלול לגרום לשתי בעיות רפואיות עיקריות:
- הופעת יבלות בכל אזור בו התרחשה חשיפה (על איברי המין, חלל הפה, פי הטבעת וכו').
- סרטן: וירוס הפפילומה האנושי הוא הגורם העיקרי לסרטן צוואר הרחם, סרטן הלוע וחלל הפה, סרטן איברי המין (הפין והפות), וסרטן פי הטבעת (אנוס).
מניעה היא דרך ההתמודדות הכי חשובה בהקשר של וירוס הפפילומה האנושי! גם אם כבר נדבקתם בוירוס זה (וכפי שכתבתי – סביר מאוד שנדבקתם בו ולא ידעתם / לא הרגשתם) עדיין חשוב שתתגוננו מפני הדבקה נוספת, ובעיקר הגנה מפני הזנים המסרטנים של הנגיף, או אלו הגורמים ליבלות.
לוירוס הפפילומה יש חיסון יעיל ביותר. חיסון זה (Gardasil 9, גרדסיל 9) נותן הגנה מפני 7 הזנים המסרטנים הכי שכיחים + 2 זנים שהם השכיחים ביותר הגורמים ליבלות באיברי המין.
החיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי ניתן כיום במסגרת שגרת החיסונים במדינת ישראל לכל בני הנוער בכיתה ח' – זהו הזמן הנכון ביותר להתחסן, לפני החשיפה הראשונה לנגיף (בגיל טרם קיום יחסי מין).
אולם נכון להתחסן לוירוס הפפילומה גם מעבר לגיל זה מכיוון שאם אתם פעילים מינית ולא נמצאים במערכת זוגית מונוגמית אתם עשויים להחשף לזנים חדשים של הוירוס.
החיסון לוירוס הפפילומה רשום בארץ (ובעולם) למטופלים עד גיל 45. לפעמים יש לשקול לתת חיסון זה גם מעבר לגיל 45 (אולם לא נעשו מחקרים המוכיחים תועלת בגילאים אלו), למשל בנשים וגברים בפרק ב' בחייהם שעומדים בפני חשיפות חדשות לנגיף ביחסי מין עם פרטנרים/יות חדשים/ות.
החיסון לוירוס הפפילומה לא מטפל במחלה קיימת הנגרמת ע"י הנגיף. מטרתו העיקרית היא למנוע הדבקה חדשה בזנים חדשים.
אבחנה: בנשים מומלץ לבצע סיקור לוירוס הפפילומה לצורך גילוי מוקדם של זנים מסרטנים, למניעה סרטן צוואר הרחם. הסיקור מתחיל בגיל 25 ומתבצע עד גיל 65, וכולל בדיקת PCR במטוש מצוואר הרחם, בתדירות של אחת ל- 3-5 שנים (תלוי בגיל). במידה והPCR מזהה זני HPV הקשורים בסיכון גבוה לסרטן הגניקולוג ישלח אותך לברור נוסף.
בגברים אין מקום לסיקור לנשאות של וירוס הפפילומה. כאמור מדובר בנשאות אוניברסלית, והפין בניגוד לצוואר הרחם הוא איבר חיצוני, ולכן אם יופיעו עליו נגעים חשודים – מדובר בנגעים נראים לעין שניתן יהיה להבחין בהם במהרה ולברר. ולכן אם הציעו לכם (גברים) בדיקת PCR לHPV – מדובר בפרקטיקה שאיננה מומלצת ע"י שום ארגון רפואי בינלאומי מכובד. באותו האופן אין המלצה לסקור לנוכחות HPV בלוע או בפי הטבעת (בנשים ובגברים).
בגברים ונשים עם נגעים (יבלות, קונדילומות) בפי הטבעת יש מקום למעקב מרפאה פרוקטולוגית ולפעמים בדיקה תחת מיקרוסקופ (High resolution anoscopy) כדי לזהות מוקדם נגעים שעלולים להיות קדם ממאירים. הנחיה זו חשובה במיוחד בא.נשים עם דיכוי חיסוני (למשל א.נשים החיים עם HIV).
הטיפול בנגעים הנגרמים ע"י HPV תלויים בטיב הנגע.
ביבלות – אפשר לטפל מקומית: תרופה הנמרחת מקומית (כמו קונדילוקס או אלדרה) הגורמת לצריבה ונסיגה של היבלות , צריבה בחנקן נוזלי, או הסרה בלייזר או הסרה כירורגית.
במידה וקיימים נגעים החשודים כקדם סרטניים נדרשת הערכה וברור במרפאת צוואר הרחם לנשים.
