אמ-לק:
נטילה של מנה יחידה של האנטיביוטיקה דוקסילין אחרי מגע מיני מזדמן מורידה את הסיכון להידבק בכלמידיה, עגבת או זיבה בכמעט 70%! החסרון – שימוש מופרז באנטיביוטיקה עלול להוביל להופעת חיידקים עמידים.
זיהומים העוברים במגע מיני (מחלות מין) הפכו שכיחים מאוד בעשור האחרון. קשה להיות היום גבר או אישה פעילים מינית ואשר אינם בזוגיות קבועה בלי להיתקל בזיהום כזה אחת לכמה זמן.
שאלות שכיחות שאני נשאל בהקשר זה כוללות: "מה לא בסדר איתי, האם הגוף שלי מועד יותר להדבקה במחלות מין?", "האם יש לי בעיה במערכת החיסון?", ובעיקר – "מה אני יכול לעשות כדי להפסיק לחטוף כלמידיה, או זיבה או עגבת שוב ושוב…?".
עד לא מזמן התשובה העיקרית שלי כללה הסבר על צמצום מספר הפרטנרים, שימוש עקבי בקונדום, והקפדה על בדיקות סקר למחלות מין כל כמה חודשים.
מאידך, בחודשים האחרונים פורסמו מספר מחקרים שהדגימו כי באנשים בסיכון גבוה להדבקה חוזרת במחלות מין היתה ירידה משמעותית במקרי ההדבקה אם הם נטלו אנטיביוטיקה מניעתית אחרי מגע מיני.
ביוני 2024 פורסמו אף הנחיות של ה-CDC האמריקאי עם המלצה לשקול טיפול זה בגברים המקיימים יחסי מין עם גברים או בנשים טראנסיות אשר היה להם לפחות מחלת מין אחת בשנה החולפת.
ראיון ברדיו צפון בתוכניותו של פרופ' יעקב בורנשטיין "רופא פרטי":
https://1045fm.maariv.co.il/programs/media.aspx?ZrqvnVq=IIKDKD&c41t4nzVQ=FFE
אבל לפני שנגיע לדרך המניעה התרופתית הזאת כדאי להדגיש מספר נקודות:
-
- הדבקה חוזרת במחלות מין היא בעיקר תוצאה של מידת החשיפה שלך. אין אנשים שמועדים יותר להדבקות, והדבקה חוזרת היא לא עדות למערכת חיסונית חלשה. היא בסה"כ עדות לכך שיש לך הרבה פרטנרים/יות, ומכיוון שהזיהומים הללו הם כל כך שכיחים – זה עניין של סטטיסטיקה (או מזל) מתי הפרטנר/ית הבא/ה שלך יהיה נשא/ית של אחד מהזיהומים הללו ותיחשף/י.
- כפועל יוצא של גורם הסיכון העיקרי להדבקה (חשיפה חוזרת, פרטנרים מרובים) הדרך הכי יעילה ובטוחה להוריד את הסיכון להדבקה היא צמצום מספר הפרטנרים לסקס, ושימוש בקונדום.
- וכן, זה נכון, קונדום לא מונע ב-100% זיהומים העוברים במגע מיני. ובהחלט אפשר להידבק הן בזיבה, כלמידיה, עגבת, הרפס, וירוס הפפילומה (וזיהומים נוספים) גם במי שמקפיד על שימוש בקונדום תמיד, וזאת משום שהזיהומים הללו כולם עוברים גם בסקס אוראלי (מגע שבו רב הא.נשים לא משתמשים בקונדום). בכל זאת, שימוש עקבי בקונדום בחדירה מוריד משמעותית את הסיכון להידבק בכל הנ"ל.
וכעת לטיפול אנטיביוטי מונע אחרי מגע מיני כדי להוריד את הסיכון להידבק במחלות מין.
לכאורה, נשמע פתרון מצויין.
אבל לפני שנגיע למחקרים שהוכיחו את יעילותו, חשוב להדגיש את הבעייתיות הכרוכה בדרך מניעה זו.
שימוש תכוף באנטיביוטיקה עלול להוביל להופעת חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.
כאשר את/ה נוטלים אנטיביוטיקה הרי מעבר לאפקט החשוב שלשמו הטיפול נלקח (טיפול בזיהום קיים או מניעה של זיהום שאתם עלולים להידבק בו) ישנה השפעה של האנטיביוטיקה על החיידקים הרבים שנמצאים בגוף שלכם.
בגופנו יש מיליארדי חיידקים ומספרם עולה אף על מספר התאים המרכיבים את גופנו.
לחיידקים אלה תפקידים רבים בשמירה על בריאותנו, וכאשר אנחנו נוטלים אנטיביוטיקה אנחנו מכחידים רבים מהם, ובנוסף הופכים את חלקם עמידים לאנטיביוטיקה שנטלנו.
כאשר בגוף שלנו משגשגים חיידקים עמידים שכאלה, ביום מן הימים כאשר נחלה ונפתח זיהום מחיידק שכזה – יהיה קשה לטפל בו.
כבר כיום ידוע כי תמותה מחיידקים עמידים היא סיבת המוות הזיהומית המובילה בעולם (יותר מהתמותה ממלריה או HIV), ויש היום חיידקים גורמי מחלה שעמידים לכל טיפול אנטיביוטי אפשרי.
אם הבנו את החסרון העיקרי בנטילת אנטיביוטיקה למניעת הדבקה במחלות מין נוכל כעת לעבור למחקרים שנעשו בתחום.
במספר מחקרים שפורסמו בשנה האחרונה הודגם כי נטילה של מנת אנטיביוטיקה בודדת אחרי מגע מיני מזדמן הורידה משמעותית את הסיכון להידבק בכלמידיה, עגבת וזיבה.
במחקר גדול שנערך בארה"ב ופורסם בכתב העת היוקרתי New England Journal of Medicine באפריל 2023 נכללו 501 משתתפים (גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, או נשים טראנסיות) שנטלו PrEP או שהיו נשאי HIV ואשר חלו בשנה החולפת במחלת מין כלשהי (כלומר אנשים בסיכון גבוה להידבק במחלות מין).
הם חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. בראשונה נטלו המשתתפים מנה יחידה של האנטיביוטיקה דוקסילין תוך 72 שעות ממגע מיני לא מוגן (ללא קונדום).
המשתתפים בקבוצה השניה לא קיבלו אנטיביוטיקה מניעתית.
תוצאות המחקר הראו כי הסיכון הכללי להידבק במחלת מין ירד בכמעט 70% בקבוצה שנטלה דוקסילין מניעתי אחרי מגע מיני (מידת ההגנה היתה כמעט 90% במניעת הדבקה בכלמידיה או עגבת, וירידה של 55% בסיכון להידבק בזיבה).
במחקר גדול אחר שנעשה בצרפת ופורסם בפברואר 2023 נכללו 720 גברים המקיימים יחסי מין עם גברים הנוטלים פרפ שסבלו בשנה שקדמה לכניסתם למחקר מזיהום העובר במגע מיני.
גם במחקר זה הוצע למשתתפים ליטול מנה אחת של האנטיביוטיקה דוקסילין תוך 72 שעות ממגע מיני לא מוגן.
מחצית מהמשתתפים במחקר לא קיבלו טיפול מונע והיוו את קבוצת הביקורת. מחקר זה הופסק טרם זמנו לאור הערכה מקדמית של תוצאותיו אשר הראתה יעילות גדולה לטיפול המונע (ולכן וועדת הבטיחות והאתיקה של המחקר בחרה להפסיקו, כדי לא לקפח את הזרוע במחקר שנבחרה לא לקבל טיפול מונע).
התוצאות הסופיות של המחקר הראו כי נטילה של דוקסילין כמניעה לאחר סקס לא מוגן הביאה לירידה של כמעט 90% בסיכון להידבק בכלמידיה, 80% בסיכון להידבק בעגבת, כ-50% בסיכון להידבק בזיבה (גונוריאה), ו-45% במיקופלסמה גניטליום.
בממוצע נטלו המשתתפים 7 מנות של דוקסילין בחודש (כלומר 7 חשיפות בסיכון כל חודש).
במחקר זה נבדקה נשאות של שני חיידקים עמידים חשובים ושיעורם בשתי קבוצות המחקר (אלו שקיבלו את הטיפול המונע, ואלו שלא קיבלו) היה דומה גם במעקב של שנה מאז התחלת המחקר.
אין הדבר שולל נזק של הטיפול המונע בהופעת עמידות של חיידקים אחרים, אבל מדובר בתוצאה מעודדת.
מעניין לציין כי באותה עבודה ניתן לחלק מהמשתתפים חיסון נגד החיידק מנינגוקוק B (החיידק הגורם לדלקת קרום המח, אשר שייך לאותה משפחה של חיידק הזיבה).
בניתוח הנתונים עולה כי במשתתפים שקיבלו את החיסון Bexero נצפתה ירידה בסיכון להידבק בזיבה (גונוריאה).
מאידך, בעדכון שנתנו החוקרים בשנת 2024 לאחר מעקב ארוך יותר והגדלת מספר המשתתפים במחקר נמצא כי החיסון למנינגוקוק Bexero לא נותן הגנה מפני זיבה.
נציין כי מחקר שלישי שפורסם השנה בדק את אותה אסטרטגיית מניעה עם האנטיביוטיקה דוקסילין בקרב נשים.
במחקר זה שנערך בקניה השתתפו 450 נשים צעירות שהיו בסיכון להדבקה במחלות מין ובו לא נצפה אפקט מגן לדוקסילין שניטל תוך 72 שעות ממגע מיני וזאת בניגוד לשני המחקרים הקודמים שהזכרתי.
כיום עדיין לא ברור מדוע התוצאות היו שונות בין גברים לנשים, והאם זה קשור במידת ההקפדה על נטילת הטיפול המונע שהומלץ.
לסיכום – מספר מחקרים גדולים הדגימו כי נטילה של מנת דוקסילין אחת תוך 72 שעות ממגע מיני לא מוגן מפחיתה באופן דרמטי את הסיכון להידבק בכלמידיה, עגבת וזיבה בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
כאמור, מדובר בטיפול שעלול להגביר נשאות של חיידקים עמידים.
למי שנמצא בקבוצת סיכון להדבקה חוזרת מחלות מין מומלץ לדבר על מניעה שכזו עם הרופא שלו.
מומחה למחלות זיהומיות
