טיפול מונע לאחר חשיפה נקרא גם PEP – קיצור של Post Exposure Prophylaxis.
שיטה זו נועדה להקטין משמעותית את הסיכון להדבקה במי שקרתה לו תאונה. דהיינו מגע מיני ללא קונדום. סיטואציות שכיחות בהן הטיפול הזה הופך רלוונטי: קונדום שנקרע, או יחסי מין בסיטואציה שבה לא הפעלת שיקול דעת נכון בנוגע לסיכון (אם בגלל שתיית אלכוהול, שימוש בסמי מסיבות או "סתם חרמנות").
מדובר בטיפול שרצוי להתחיל כמה שיותר מהר לאחר החשיפה (רצוי תוך שעתיים) ומקסימום תוך 72 שעות מהחשיפה. חשוב להדגיש כי חלון ההזדמנויות של 72 שעות עשוי להישמע מטעה. עדיף להתחיל את הטיפול אחרי שעתיים, או 4 שעות מאשר אחרי 20, או 40 שעות – ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר הוא יעיל יותר. 72 שעות הם הגבול האחרון והסופי שלאחר מכן הטיפול לא ינתן, כי המחקרים שבדקו את יעילותו לא הוכיחו יעילות בפרק זמן ארוך שכזה.
כמה טיפול מונע שכזה יעיל?
כנראה שיעיל מאוד.
הביסוס של יעילותו בא בעיקר מניסויים בקופים שעברו במחקר חשיפה מכוונת, כאשר יעילות הטיפול נבדקה כשהוא ניתן בנקודות זמן שונות, ובמינונים שונים. באופן כללי הסיכון להדבקה במתן מוקדם של הטיפול המונע מוערך בירידה של פי 20.
היו גם מחקרים פחות מבוקרים בבני אדם, בעיקר בעקבות חשיפות בסביבה הרפואית (עובדי מערכת הרפואה שנדקרו ממטופלים החיים עם HIV) עם הדגמת יעילות משמעותית במניעה כשהטיפול ניתן מוקדם
למי באמת נציע טיפול מונע שכזה?
הטיפול המונע לאחר חשיפה ינתן רק לאחר חשיפה שיש בה סיכון משמעותי להדבקה.
יש הנחיות רפואיות מקובלות למתן של PEP, כולל הנחיות של משרד הבריאות בארץ.
באופן כללי ינתן טיפול מונע אם החשיפה היתה של אדם מקבוצת סיכון (דהיינו קבוצות באוכלוסיה ששכיחות ה-HIV בהן גבוהה. בעיקר גברים המקיימים יחסי מין עם גברים, נשים טראנסיות. וגם כאשר הפרטנר/ית שלכם/ן היה אדם שהיגר ממדינה בה שיעור ה-HIV גבוה מאוד, למשל מדינות אפריקה וחלק ממדינות ברה"מ לשעבר).
לפיכך סביר שגבר סטרייט שהיה לו מין לא מוגן עם אישה שלא משתייכת לשום קבוצת סיכון לא יקבל טיפול מונע גם אם נחשף בסקס ללא קונדום, כי שכיחות ה-HIV באוכלוסיה זו מזערית.
גם גבר שהיה לו מגע ללא קונדום עם גבר נשא HIV אשר מטופל לנשאותו ויש לו עומס נגיפי לא מדיד Undetectable לא יקבל טיפול מונע שכזה, כי אנשים החיים עם HIV המטופלים היטב לא מדביקים את הפרטנרים שלהם.
שאלה נוספת שהרופא ששוקל מתן טיפול מונע שכזה ישאל היא סוג החשיפה. בסקס אנאלי למשל, הסיכון להדבקה ב-HIV הוא כ-2% לצד הפסיבי. זה אולי המגע המיני "המדבק" ביותר. מאידך, בסקס אוראלי הסיכון להדבקה מזערי. ולכן אם החשיפה שהיתה היא סקס אוראלי ללא שפיכה בפה רב הסיכויים שהרופא יחליט שאין מקום לרשום טיפול מונע.
איך אפשר לקבל טיפול מונע PEP לאחר חשיפה?
ראשית כדאי לזכור שאם היתה לכם חשיפה משמעותית – מדובר בעניין דחוף. כאמור, ככל שהזמן עובר יעילות הטיפול הולכת ויורדת.
עד לאחרונה טיפול מונע שכזה ניתן היה לקבל בחדרי המיון בלבד.
בנוהל שפרסם משרד הבריאות ב-2023 נקבע כי טיפול מונע שכזה יכול להינתן גם במרפאות בקהילה (למשל בקופות החולים).
בהחלטה על מתן הטיפול חייב להיות מעורב מומחה ב-HIV.
ובנוסף – הרופא ירצה לשלוח אתכם למספר בדיקות דם דחופות: בדיקת HIV כדי לוודא שאתם בכלל שליליים (כי אם בעצם אתם חיוביים לHIV אתם זקוקים לטיפול קבוע לזיהום זה, ולא טיפול מונע).
בנוסף בדיקות דם לתפקודי כליה וכבד – כדי לוודא שהטיפול בטוח עבורכם, ולא מתפתחות תופעות לוואי
איך בדיוק נוטלים את הטיפול המונע PEP?
ישנם מספר שילובים תרופתיים שהרופא יכול לרשום לכם. הם לרב יכללו שילוב של 3 תרופות (חלק מהשילובים ינתנו בשני כדורים, או אף בכדור אחד המכיל את כל השלוש). הטיפול צריך להילקח כל יום באותו הזמן פחות או יותר ולמשך 28 ימים.
במהלך אותו חודש שבו נוטלים את הטיפול תצטרכו להיות במעקב ולחזור על בדיקות הדם כדי לוודא שאין תופעות לוואי מהטיפול.
מתי לאחר נטילת הטיפול אדע לבטח שהכל בסדר ולא נדבקתי?
הזמן לביצוע בדיקת HIV לאחר חשיפה ונטילת טיפול מונע הוא 3 חודשים, שאז אם בדיקת הקומבו שלילית הרי שלא קרתה הדבקה.
הרופא שלכם ישלח אתכם במהלך אותם חודשים לבדיקות סיקור נוספות כדי לוודא שלא נדבקתם בזיהומים אחרים העוברים במגע מיני (ובהם עגבת, הפטיטיס C, כלמידיה וזיבה).
בנוסף, זה הזמן גם לחשוב על חיסונים במידה וטרם התחסנתם להפטיטיס A, הפטיטיס B, אבעבועות הקוף, ווירוס הפפילומה האנושי HPV.
תוכן עניינים
מומחה למחלות זיהומיות
