איך מטפלים במחלות מין? כיצד נמנעים ממחלות או זיהומים העוברים במגע מיני, ומי נמצא בסיכון גבוה להידבק במחלת מין? ד"ר דוד ששה מומחה בטיפול במחלות זיהומיות וטיפול במחלות מין מרחיב.
טיפול במחלות זיהומיות העוברות במגע מיני
מחלות המין והזיהומים העוברים במגע מיני נגרמים מחיידק או וירוס, והטיפול יהיה לרב באנטיביוטיקה. עיקרון חשוב בטיפול במחלות מין הוא אבחון מהיר ומדויק של המחלה/ הזיהום, ולאחר מכן טיפול מתאים בהתאם לאבחנה.
מי נמצא בסיכון גבוה להידבק במחלת מין?
למעשה כל אדם שמקיים יחסי מין נמצא בסיכון להדבקה בזיהום העובר במגע מיני. אם נדבק/ת במחלת מין אין כל סיבה להרגיש בושה או אשמה, מכיוון שמדובר בזיהומים שכיחים, וא.נשים רבים נושאים את הזיהומים הללו בלי לדעת על כך, ועלולים להדביק את בני/בנות זוגם או הפרטנרים שלהם ליחסי מין.
לא צריך להיות "הולל" "מופקר" ושאר כינויים שיפוטיים שאנשים רבים מייחסים למי שנדבק במחלות מין. אפשר להידבק במחלת מין גם לאחר מגע מיני בודד.ובכל זאת -יש מספר גורמי סיכון להדבקה במחלות מין.
גורם הסיכון העיקרי הוא מספר הפרטנרים/יות ליחסי מין. מדובר בעניין סטטיסטי, מכיוון שנשאות של החיידקים הללו שכיחה – ככל שיש לכם יותר פרטנרים עולה הסיכון שתפגשו אחד מהחיידקים או הוירוסים הגורמים למחלות מין.
גורם הסיכון השני הוא יחסי מין לא מוגנים – דהיינו אי שימוש בקונדום. שימוש עקבי בקונדום מקטין משמעותית את הסיכון להידבק במחלות מין. מאידך, יש לזכור שמרבית מחלות המין עוברות גם בסקס אוראלי (בו מרבית הא.נשים לא משתמשים בקונדום), ולכן גם אנשים שמקפידים על קונדום בכל חדירה עדיין יכולים להידבק במחלות מין.
גורם סיכון שכיח נוסף – פרטנר/ית חדש/ה ליחסי מין. כמו כן, זיהומים רבים מופיעים בא.נשים שסיימו מערכת יחסים, ומתחילים לקיים יחסי מין עם פרטנרים חדשים.
פונים רבים מהמטופלים המגיעים למרפאתי הם נשים וגברים בשלב ב' בחיים, לאחר גירושים או סיום מערכת יחסים ארוכה. שכיחות גבוהה של זיהומים העוברים במגע מיני נצפית גם בקבוצת הגברים המקיימים יחסי מין עם גברים.
הסיבה העיקרית לשכיחות גבוהה של מחלות מין בקרב גייז היא ריבוי פרטנרים לסקס, וקיום יחסי מין מזדמנים. גם ויתור על קונדום שכיח בקרב גייז, במיוחד בקרב מי שמטופלים ב PrEP אשר מגן מפני הדבקה ב-HIV, אבל לא מגן מפני הדבקה במחלות מין אחרות.
כיצד נמנעים מהידבקות במחלות מין?
הדרך היחידה למניעה מוחלטת של מחלות מין היא לא לקיים יחסי מין.
כמובן שמדובר בדרך מניעה מאוד לא מומלצת, יחסי מין הם חלק חשוב ובריא בחיים.
מאידך, יש מספר דרכים להוריד את הסיכון באנשים שמן הסתם כן מקיימים יחסי מין.
הדרך העיקרית (שלא תמיד פשוטה ליישום) היא צמצום מספר הפרטנרים/יות לסקס.
ככל שיהיו לכם פחות פרטנרים לסקס, תהיה לכם פחות חשיפה, והסיכון שתידבקו במחלות מין יקטן.
ברוח זאת – אנשים הנמצאים בזוגיות יציבה וסגורה (דהיינו מקיימים יחסי מין עם הפרטנר/ית היחיד/ה שלהם, וכך גם הפרטנר/ית שלהם לא מקיים יחסי מין עם פרטנרים/יות אחרים) מוגנים משמעותית מפני הדבקה במחלות מין, בעיקר אם בתחילת הזוגיות הקפידו שני בני הזוג לעבור בדיקת סיקור לזיהומים שכיחים העוברים במחלות מין.
דרך חשובה להקטנת הסיכון להידבק במחלות מין היא שימוש עקבי בקונדום בכל מגע מיני.
קונדום נותן הגנה מצויינת מפני הדבקה ב-HIV, זיבה, כלמידיה, הרפס גניטלי, עגבת ועוד.
מאידך, גם אנשים המשתמשים בקונדום באופן עקבי בכל חדירה עלולים להידבק במחלות מין, מכיוון שרב מחלות המין עוברות גם בסקס אוראלי (ובכלל זה זיבה, כלמידיה, עגבת, הרפס גניטלי, וירוס הפפילומה האנושי HPV ועוד).
יש מספר מחלות מין שניתן להתגונן מפניהן באמצעות חיסון ובכלל זה הפטיטיס B, וירוס הפפילומה האנושי (HPV) והפטיטיס A (הפטיטיס A נחשבת לזיהום העובר במגע מיני בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים).
בדיקות סיקור למחלות מין לפני התחלת קיום יחסי מין במערכת זוגית חדשה, כמו גם אחת לכמה חודשים באנשים שאינם בזוגיות ויש להם פרטנרים מתחלפים יכולה להוביל לגילוי מוקדם של זיהומים אלה, טיפול יעיל ולכן פחות הדבקה.
דרך מניעה אחרונה הנלמדת בשנים האחרונות במספר מחקרים רפואיים היא מתן טיפול אנטיביוטי מונע אחרי מגע מיני באנשים שיש להם זיהומים חוזרים במחלות מין.
על מניעת מחלות מין על ידי נטילת אנטיביוטיקה מונעת תוכלו לקרוא כאן. החסרון העיקרי בשיטת מניעה זו הוא שהיא עלולה להוביל לעמידות החיידקים בגוף לאנטיביוטיקה, ולכן היא מיועדת רק לאנשים שהיו להם מספר גדול של מחלות מין בתקופת זמן קצרה. כדאי לדבר על הנושא עם רופא מומחה בתחום.

מומחה למחלות זיהומיות